ראש המועצה האזורית חוף הכרמל, אסיף איזק עידכן אמש את הציבור על אודות מצבו הרפואי. בפוסט אישי ומרגש שפרסם עם צאת השבת בדף הפייסבוק שלו תחת הכותרת "זהירות- פוסט אישי", סיפר איזק שכבר כ- 7 שנים הוא מתמודד עם בעיה רפואית.
מביאים בפניכם את הפוסט המלא שאסיף שיתף בזה הלשון: "אחרי התלבטות גדולה, החלטתי לשתף על מצבי הבריאותי. ראשית, כי אני מאמין שזוהי חובתי כנבחר ציבור. שנית, לאור שאלות רבות שקיבלתי מחברים, תושבים וקולגות. הסיפור מתחיל לפני כ-7 שנים. במהלך הקמפיין הראשון שלי לראשות המועצה, הצטלמתי לסרטון בחירות שבו רצתי בשדה. במהלך הריצה הרגשתי כאב חד ברגל, כאילו נקרע לי גיד בשוק רגל שמאל (וזה לא היה המקרה הראשון).
עברו מספר חודשים, וגוש קטן החל "לתפוח" לי בשוק הרגל. בדיקות ראשוניות הראו שיש קרע קטן עקב מאמץ יתר. השנים חלפו- והגידול המשיך לגדול, עד שהגיע לגודל של כ-23 ס"מ(!). בשלב הזה הבנתי שמשהו לא תקין, ופניתי שוב לבדיקות. ביופסיה ו-CT בבית החולים רמב"ם גילו גידול גדול בשוק רגל שמאל- גידול שאינו סרטני (ללא גרורות!), אך אגרסיבי ובעל נטייה להמשיך לגדול. לצערי, מדובר בגידול נדיר-אחד ללמעלה מחצי מיליון מקרים! לגידול הזה לא הייתה אז תרופה ייעודית. במהלך הדרך ביקרתי אצל מספר רב של מומחים, עד שפגשתי את פרופ' אלונה זר, מנהלת האונקולוגיה הרפואית בקריה הרפואית רמב"ם- מלאך בדמות רופאה, שהצליחה לעשות סדר ולבנות לי תכנית טיפול. במהלך התקופה שטופלתי ברמב"ם, התקדמה והתפתחה תרופה ביולוגית ייעודית ראשונה לגידול שלי. לשמחתי, הצטרפתי לקבוצת החולים הראשונה בעולם שנכנסה למחקר וקיבלה את התרופה. במהלך אוקטובר 2023 פרצה מלחמת "חרבות ברזל", וביקשתי מפרופ' זר לדחות את תחילת הטיפול הביולוגי, כדי שאוכל לתת מענה ולהיות כול כולי עם המפונים, משפחות השכול, הפצועים, משרתי המילואים ולתושבים. רק לאחר שהדברים התייצבו, התחלתי את הטיפול. זו הייתה התקופה הקשה ביותר בחיי: התמודדות עם אובדן אישי קשה של חבר כאח-אופיר ליבשטיין ז"ל- והחלפתו כיו"ר הבונים דרור, ניהול המועצה בחירום, ובמקביל טיפול ביולוגי אגרסיבי עם תופעות לוואי לא פשוטות (חלקן נראות לעין, כמו הלבנת העור), וכמובן קמפיין בחירות וחזית צפונית ועוד ועוד. למרות הכל, בשנה וחצי האחרונות, יחד עם הצוות הנהדר שלי עובדי ונבחרי המועצה המסורים, השותפים שלי לדרך בקרן אור אופיר, משפחת ליבשטיין האהובה. וכמובן מעל כלום המשפחה שלי- שהיא העוגן של חיי, ובה המילה אהבה מוצאת בית–הצלחנו יחד: ️לקלוט כ-3000 מפונים ולבנות שני בתי ספר חדשים. ️ללוות מקרוב את משפחות הנרצחים, הפצועים ואת משרתי המילואים במועצה. ️להקים את קרן "אור אופיר" לזכרו של אופיר ליבשטיין ז"ל. ️לנצח בבחירות לראשות המועצה. ️להתמודד עם חזית צפונית מורכבת ואגרסיבית, וכמובן להמשיך להוביל את המועצה באהבה, בנחישות ובאמונה".
אסיף המשיך את הפוסט וכתב: "בשבוע שעבר יצאתי, בתקווה בפעם האחרונה (555), מבית החולים לאחר סיום הטיפול האחרון. הגידול קטן בכ-20% (עדיין קיים, אך בשליטה). לקראת יום הזיכרון ויום העצמאות, אני עוצר ושואל את עצמי – מה למדתי בשנה וחצי במחלקה האונקולוגית ובכלל, בה ראיתי אנשים באים ולעיתים לא חוזרים? החיים קצרים ושבריריים. שום דבר אינו מובן מאליו. יש להרבות בהכרת הטוב ולהגיד תודה כל לילה לפני שאנחנו עוצמים עיניים לכולנו יש על מה. להודות על כל יום שאנחנו כאן על הכדור הזה- לעשות טוב ולהפיץ אור של אחדות לקהילה, למדינה ולעולם. מבקש לסיים בתפילה להחלמתם של פצועי מערכות הביטחון בגוף ובנפש (אנחנו תמיד נהיה בשבילכם), ולניצחונם בקרב של לוחמינו! חיבוק חזק שלעולם לא ייגמר למשפחות השכולות שבזכות יקיריהן אנחנו כאן. ותפילה מעומק הלב לחזרתם של כל החטופים שלנו, שבלעדיהם לא תהיה לנו תקומה לארץ האהובה שלנו. כפי שאופיר נהג לומר: "האור והטוב ינצח". אנחנו נמשיך לעבוד על מנת שזה יקרה".
מכאן מאחלים לאסיף בריאות ורפואה שלמה.
